מבוא למאמר

תודה לשם יתברך שזכינו השנה, שלא כבכל שנה ושנה, להעביר זמן רב במחיצת סוכתנו ומשפחתנו, שהם סמל מרכזי לאמונה.

ישבתי עם בני הבכור, מלאכי גבריאל, וחזרנו יחד מתוך לימוד של שמחה, על המשנה הראשונה במסכת אבות, שזו לשונה:

"משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלושה דברים: הוו מתונים בדין, העמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה.

כדרכו בקודש ובשל חריפותו, הקשה עלי בני הבכור ושאל: "אבא, מדוע צריך לעשות סיג לתורה, אם התורה היא בעצמה סיג?"

ולהלן ההסבר והלימוד המשפטי והמעשי היוצא ממנו.

החוק, התקנות ומה שביניהם 

לעיתים תכופות אני נשאל על ידי רבים, "איפה זה כתוב בתורה?", וכשאני משיב "זה לא כתוב במפורש, אלא שיש סיג של חכמים" איני יוצא ידי חובת המאזינים בכלל, ושתורת השם אינה לחם חוקם בפרט. אך כאשר אני משיב את אותה תשובה בשינוי הדרת, בהתייחס לתקנות שנגזרות מחוקי המדינה, מתקבלים הדברים בלב השומעים, ככל הנראה כי לא הורעלו בכל הנוגע לעקרונות המשפט כפי שהורעלו בקשר לאמור בתורה.

המשפט בנוי בהתאם למערכת נורמות הדרגתית, כאשר ישנם חוקים כלליים (lex generalis) וחוקים ספציפיים (lex specialis). הנס קלזן, היה פילוסוף ומשפטן יהודי גדול (פרופסור), אשר דימה את הנורמות המשפטיות לפירמידה, כך שבראשה עומדת (1)  החוקה, שמטרתה לבסס את העקרונות המשפטיים והנורמטיביים עליהם יתבססו (2) החוקים, ומאלו יגזרו (3) תקנות וכן על זו הדרך. הצורך בחלוקה הנ"ל נבע ממציאות החיים ככזו, רוצה לומר, מזה שחוק לא יכול להכיל את כל האירועים האופציונאליים הקיימים ולכן ראוי שממנו יגזרו גזרות (תקנות) אשר ידברו בלשון יותר ספציפית בהתאם לאירועים נקודתיים. ככל הנראה, המשנה במסכת אבות לא הייתה זרה להנס קלזן, אשר ניסח את החוקה באוסטריה שמשמת אותה עד לעצם היום הזה.

אם כן,  נמצינו למדים כי חוקים כלליים אינם מספיקים, הואיל ואינם מפורטים דיים למקרים הספציפיים שהחיים מזמנים לפנינו, לכן קיים צורך יסודי וטבעי להתקין תקנות, שכוחן שאוב מחוק כללי אשר מסמיך, במקרה שלנו בארץ ישראל, שר ספציפי שיש ביכולתו לתקנם.

לדוגמה: תקנות שעת חירום בשל נגיף הקורונה, המסדירות את אורח הפעילות במרחב הציבורי, הותקנו מכוח חוק שהממשלה חוקקה קודם לכן, ממנו היא שואבת את סמכותה להתקין תקנות הקשורות בנגיף, אילולא כן, אין לממשלה סמכות להגביל מאן דהוא.

על מנת שנבין על מה מתבססת תקנה, אביא את לשון סעיף 1 לתקנות הקורונה (הגבלת פעילות במרחב הציבורי): "בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 6, 7, 8, 9, 11, 12, 23, 24, 25 ו-27 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מתקינה הממשלה תקנות אלה:..." כלומר, הממשלה חוקקה חוק כללי, שמסמיך אותה להתקין תקנות ספציפיות, בעזרתם יוכלו למגר את הנגיף, תקנות אלו משתנות בהתאם לנסיבות החיים ובהתאם לשכל הישר.

"...ועשו סייג לתורה"

עתה נחזור למבוא, כפי שלמדנו עד כה, תקנות הינן דבר נחוץ, כך היה מימי בראשית וכך קורה גם היום. התורה, היא "חוק כללי", היא מורה אורח חיים בלשון כללית, כגון : "לא תקום ולא תיטור", "לא תחמוד...", "ואהבתך לרעך כמוך" ועוד, אלו מהווים הכללים אך אין בהם פרטים, לכן, הורתה לנו התורה, שידעה גם ידעה ואף כיוונה שחכמים, הם אלו שיעמלו רבות, על מנת למצוא את כוונת המחוקק (האל), ובכך יורו לנו באופן פרטני, באיזו דרך שיבור לו האדם אורח חייו, ובכך יגשים את רצון הבורא. זו הסיבה שהתורה ציוותה עלינו להקשיב לדברי חכמים:  "...על פי התורה אשר יורוך [חכמים] ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", כלומר, השם יתברך קבע מראש; כי אין התורה מוציאה אותנו ידי חובה בכלליותה אלא שיש צורך שאנו נהפוך בה ונתקין מכוחה תקנות על בסיס האמור בה, ולכן הורתה המשנה באבות: "...ועשו סייג לתורה", בבחינת "ושמרתם את משמרתי", ואמרו בפרוש זה: "עשו משמרת למשמרתי".

אם כן, אילולא התקנות היינו קורסים בתקופת הקורונה, אך אין מי שיחלוק על נחיצותם וחשיבותם וישאל איפה זה כתוב בחוק (בתורה), אלא יבין גם יבין כי מכל חוק, וזה חוק טבעי בפני עצמו, יותקנו תקנות ועלינו לקיימם, ומהמשל יובן הנמשל על ידי הקוראים. בברכת שלום וחג סוכות שמח,

לידור איזון, עו"ד 

לפגישת ייעוץ – 0507-331-551   

אין באמור במאמר זה להוות תחליף לייעוץ משפטי ואין הוא מהווה המלצה ולא עצה לנקיטת צעד זה או אחר, היה ומתוך הסתמכות על הדברים הכתובים יבצע מי מהקוראים פעולה היא תהא באחריותו האישית בלבד!