מבוא למאמר[1]:

צום תשעה באב, יום בו נחרבו שני בתי המקדש להם משמעות כבירה לעם היהודי.

אם כן, מפני מה נחרב בית המקדש? התשובה השגורה בפי ההמון: "בעבור שנאת חינם", יפים דברים אלו באשר לחורבן הבית השני, אך מה

באשר לחורבן הבית הראשון? מדוע הוא נחרב?  עונה לנו הגמרא, בעבור עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

מה ההבדל בין זה לבין זה, הללו האחרונים בכלל שנאת חינם, אך לא היא, הכל כפי שיפורט להלן.

חוקי מדינת ישראל ושנאת חינם

על אף שאין לי טלוויזיה בבית, אין נסתר מנגד "אוזניי" מה שקורה במדינתנו הקטנה, יש מחאות, יש הפגנות והן דבר טבעי כאשר יש רצון (ומבלי להידרש אם מדובר בצורך) לבצע מהפך שלטוני[2].

כפי שמובא במבוא, הבית השני נחרב בעבור שנאת חינם, וראה לו המחוקק "החילוני"[3] לחוקק חוקים דתיים שינסו למנוע שנאת חינם, למנוע שסעים חברתיים ובכך ימנעו חורבן נוסף.

כך לדוגמא חוקק המחוקק את חוק איסור לשון הרע, שזהו חוק דתי במהותו, אשר רוב רובו מבוסס על דברי החפץ חיים[4], וכלשון החוק:

כל דבר "שעלול" לבזות אדם נחשב כלשון הרע, כלומר, די באמירה שיש בה פוטנציאל ואין צורך שתפגע בפועל, דבר זה תלוי באומר ולאו דווקא בשומע, זוהי דרישה מוסרית גבוהה מאוד, בבחינת "לא תקלל חרש"[5], מה לי לא לקלל מישהו שלא שומע את דבריי.

דוגמא נוספת ניתן למצוא בחוק לא תעמוד על דם רעך, שגם הוא נשאב מחוקי התורה ומנוסח כלשון הפסוק בתורה. מטרת חוקים אלו ודומיהם

היא מניעת שנאת חינם ושיסוע חברתי, אישי וציבורי, הסתכלות על האחר ויציאה מדלת אמותינו.

אגב אציין כי רוב הציבור, לא רואה בחוקים אלו ודומיהם ככפייה דתית, אלא מסכים להם, ואף מרבה להשתמש בהם כמנגנון לפיצוי אזרחי בגין נזק שנגרם מדברי לשון הרע כדוגמה.

כשאני מסתכל על החברה שלנו, שהיא הטרוגנית, ובכל זאת היא בעלת סממנים של אהבה ושלום, אני יכול לומר ללא חשש כי אני רואה במחאה דבר טבעי וחלק מהתפתחות חברתית ואני שמח בה[6]. הצדק מטבעו מתעורר כאשר נעשה אי צדק ומתוך שכך מתעוררת מחאה, ואדם שלא מוחה כאשר לדידו נעשה אי צדק מוטב לא שלא יהיה.

חורבן הבית הראשון

מדבריי עד עתה, ניתן ללמוד כי על אף המצב החברתי במדינה, עדיין אני רואה בנו כחברה בריאה ששואפת לטוב, מנסה למנוע שנאת חינם ולרוב מצליחה לעשות כן, הן בעזרת החוק "החילוני" השאוב מתוך התורה ואם מתוך מאוויי הנפש הטבעיים שקיימים בנו כבני אדם משכילים אשר ההיסטוריה עומדת לנגד עיניהם.

אז מה באשר לגילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים? שכזכור בגינם נחרב הבית הראשון. 

נכון הוא, שימוש בהם אינו פופוליסטי, ויש שיאמרו שהן מסמלות את החושך, החרדיות וכו', אך אני הקטן חושב, שזנחנו את מה שהמחוקק "החילוני" לא רשאי לחוקק אך מוסר כלייתנו חייב להוות תחליף ראוי לחלל הריק שנוצר בשל כך. הדיבור והעיסוק בהם מעורר מחאה כתגובה לכפייה דתית, ואני מוחה על המחאה זו.

גילוי עריות – אין הוא חייב להצטמצם למעשה מיני, אלא שהוא מונח רחב הרבה יותר, הסטטיסטיקה במדינת ישראל מראה כי 2/3 מהזוגות מתגרשים, "מפרקים את החבילה", אולי ניתן לתקן?! אולי לשפר? ואין אני מתבייש לומר כי התשובה מצויה בתורה, אך קצרה היריעה מלקבוע מסמרות בנושא, יוצא אני ידי חובתי מעצם העלאת המודעות לנושא והסבת תשומת הלב לכך שיש צורך בשינוי מהותי: די למועדוני הלילה ושתיית אלכוהול ללא גבול, די בצריכת זנות כדבר שבשגרה, בהחפצת האישה (שכחנו שיש לנו ילדות ולא רק ילדים?) בצריכת פורנוגרפיה שנמצאת בכל מקום, פשוט די, כן להתכנס פנימה, עמוק, לתוך הבית, לאישה, לתא המשפחתי, כן לגבולות אישיים, כן למילה בושה ולא לבושה מהשימוש בה.

שפיכות דמים - אשר מקורה בטיפוח האגו, בטיפוח האני העצמי, בטיפוח המילה "זכותי" לפני טיפוח המילה "חובתי".

הרצח הוא התוצאה, אך חשוב לשים דגש מה הוביל לו, וודאי כי עוד רבים המה המניעים, אך די לי לגעת בהם במקצת לצורך המחשת הטיעון.

עבודה זרה  - התמכרות הנוער והמבוגרים לפייסבוק, ההמתנה לכל התראה ממנו, העדר הפרטיות הנובעת ממנו. אנו מתעוררים בבוקר והדבר הראשון שאנו עושים היא פנייה אל "מכשיר הקשר" החדשני שלנו, שלא נותן לנו רגע של שקט. אנו עובדים אותו כעובדי אלילים. המרדף אחרי הכסף כמטרה בפני עצמה ולא כאמצעי המגשים את  המטרה, מה לגבי הילדים שלא יכולים לזוז ממשחקי המחשב המשחיתים כל חלקה טובה בנשמה שלהם?!!!

אלו ודומיהם לדידי הם בכלל: גלוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה.

מסקנות

המחוקק "החילוני" עשה עבודה יפה באשר לחוקים הדנים בשנאת חינם, אך באשר לחוקים הקשורים בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים דרכנו עוד ארוכה, כמו שראינו, אין זו בושה לשאוב לקח מתורתנו הקדושה אלא כך ראוי שיהיה.

טוב יעשה האדם ולא ישקיט את מצפונו "בדרך ארץ קדמה לתורה", וידע גם ידע כי עבודתו אל מול בוראו (פנימיותו) חשובה לא פחות, ועל דרך מליצה, נשים את "הפסיק" לאחר המילה "ארץ" ונקבל כי יש אפשרות "שדרך ארץ, קדמה לה: תורה".

שנזכה לשמור על מה שיש לנו ולתקן את מה שאין לנו, כי יש לנו את כל הכלים לעשות כן.

לידור איזון, עו"ד

לפגישת ייעוץ - 0507-331-551 

למאמרים נוספים בנושא:  https://www.lidorlaw.com/index.php?route=blog/category&article_category_id=59

אין באמור במאמר זה להוות תחליף לייעוץ משפטי ואין הוא מהווה המלצה ולא עצה לנקיטת צעד זה או אחר, היה ומתוך הסתמכות על הדברים הכתובים יבצע מי מהקוראים פעולה היא תהא באחריותו האישית בלבד!

כשם שאין לבר בלא תבן כך אין מאמר בלא טעות, ולכן אשמח בכל עת לקבל הערות ותיקונים מהקוראים.