מהי עתירה מנהלית ? ובאיזה מקרים עלינו לפנות לבג"צ? 

עתירה מנהלית היא בעצם הליך משפטי שתוקף החלטה ו/או החלטות של רשות מרשויות המדינה, כך לדוגמה אם משרד הפנים החליט שיש לגרש מאן דהוא מארץ ישראל הדרך לתקוף החלטה זו היא באמצעות עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט מנהלי. 

אם כן, תשאל השאלה: מה ההבדל בין בבית משפט מחוזי "רגיל" לבית משפט מחוזי בכובעו כבית משפט לעניינים מנהליים? אז התשובה לכך מתחלקת לכמה תשובות משנה, ראשית, בית משפט מנהלי דן במחלוקת בין אזרח לבין מדינה, שנית, דרכי השיפוט שלו שונות, בכובעו כבית משפט לעניינים מנהליים יש באפשרותו להחיל עקרונות שאינם חלים במשפט הפרטי, כך לדוגמה הוא יכול לחייב את הרשות לנהוג בשוויון, מה שאין במשפט הדן בסכסוך בין שני אזרחים. כמו כן, הוא יכול לבקר את שיקול דעת הרשות ולקובע כי סטתה ממתחם הסבירות, דבר שלא יעשה שעה שמדובר בין שני אזרחים הבאים לפתחו במחלוקת שקיימת בניהם. 

בג"צ (בית המשפט הגבוה לצדק) - דן בהחלטות שלטוניות שיש להן השפעות רוחביות על האזרחים במדינה, כך לדוגמה אם הכנסת החליטה לחוקק חוק שיש בו כדי לפגוע בנו כאזרחים, הדרך לתקוף את חוקיותו תהא בפניה לבג"צ ואל לבית המשפט המחוזי בכובעו כבית המשפט לעניינים מנהליים, וכן על זו הדרך. 

משרד עורכי דין לידור איזון מומחה בתחום המנהלי בכלל ובפניות לבג"צ בפרט, עורך הדין לידור איזון נטל תפקיד מרכזי בתקיפת החלטתו של שר הפנים אריה דרעי שהחליט לפטר את ראש מועצת ירכא והיב חביש. במקרה זה היה צורך לפנות לבית המשפט העליון בכובעו כבג"צ. במקרה אחר, לו משרד הבריאות לא היה עונה בחיוב לדרישותיו של עורך דין לידור איזון לספק מידע מכוח חוק המידע, היה עליו לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא לבג"צ הואיל ומדובר בעתירה מנהלית מכוח חוק חופש המידע. 

במקרים בהם הרשות ו/או גוף שיש לו סממנים של רשות (כמו הבורסה ליהלומים ברמת גן) מקבל החלטה שיש בה כדי לפגוע בזכויותינו כאזרחים, יהיה זה נכון לפנות מהר ככל הניתן למשרדנו על מנת שנוכל לצמצם נזקים ולפנות לבית המשפט המוסמך לדון בעוולה שנגרמה לכם.